אופניים

שלשום רכבתי בפעם הראשונה מזה עשור.

אחרי שנתקעתי קצת במקום מבחינה משקלית החלטתי "לתת גז" ולנסות לעבור מהליכות לאופניים או לפחות לשלב בין שני הדברים.
הרעיון הוא להתאמן עד אשר אוכל להגיע לעבודה שלי בתל אביב (כ25 ק"מ רכיבה) באמצעות האופניים ובשאר הימים להגיע כרגיל (הליכה בבוקר לבית יהושע, נסיעה ברכבת וחזרה עם חבר מהעבודה או באותה צורה בה הגעתי)

הרכיבה הראשונה שלי היתה בסדר, רכבתי כ8 ק"מ בחושך, לאור פנס במשך כחצי שעה. לא המהירות שקיוויתי להיות בה אבל חברי הרוכבים טוענים שמדובר בקצב סביר לנסיעה ראשונה.

נורא כאב לי התחת.
ברצינות, ממש כאב לי במשך כל אתמול. כאב לי לשבת ובמשרד התחילו להריץ כל מיני תיאוריות לגבי ופחדו לשבת לידי 😉

מחר בבוקר אקנה קסדה ובקבוק שתיה ואצא לרכיבה נוספת בערב. הפעם אנסה להוסיף כמה קילומטרים לטווח הנסיעה שלי. אני רוצה להיות מסוגל לרכב לעבודה כבר באמצע ספטמבר.

ובנושא אחר: החלפתי את התמונות הסטנדרטיות שבכותרות הדפים בתמונות שאני צילמתי בטיולים בעולם ובשביל ישראל.

שלום עולם (פוסט ראשון שלי בבלוג)

שלום עולם.

בתחילת 2012 אישתי ואני יצאנו למסע מופלא בשביל ישראל, במסע שלנו הלכנו (כמעט) את כל מדינתנו, מדן שבצפון ועד שיזפון שבדרום. 900 ק"מ מתוך 1000.
את מאת הקילומטרים שנותרו נסיים בחורף הקרוב.

ההליכה בשביל ישראל היתה משנת חיים, הבנו כמה מדהימה הארץ שלנו וכמה חזק הטבע.

על ההליכה שלנו בשביל ניתן לקרוא בבלוג שהקמתי לטובת המסע. הבלוג נקטע באיבו כאשר הבנתי שלא קל להשקיע חצי שעה/שעה בסוף כל יום כאשר כל מה שרוצים זה לאכול משהו וללכת לישון לקראת ההליכה הקשה שמגיעה מחר. אני מבטיח לנסות להשלים אותו בקרוב לפני שאשכח פרטים קטנים.

מאז ההליכה שלנו בשביל החיים שלי התהפכו מקצה לקצה.
פתאום צעידה של 4 ק"מ כל יום לתחנת הרכבת בבית יהושע לא נראית לי כמו מסע מפרך (מלבד החום והלחות…) והתחלתי להקפיד יותר על תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית.

כחלק מהמאמץ אני צועד בין 5 פעמים ל 10 פעמים בשבוע מ/אל הבית שלנו בקיבוץ יקום מ/אל תחנת הרכבת בבית יהושע (מרחק של כ4 ק"מ)
אני לא רואה את זה כמאמץ מיוחד או כמשהו חד פעמי אלא כשינוי תפיסת החיים שלי.
אני מאוד נהנה מההליכה. יש לי שקט של 40 דקות שבו אני יכול לחשוב על מה שבא לי ואף אחד לא מטריד אותי עם שאלות, בקשות ומענות.

מאוד נחמד לי ללכת בשדות ולראות את העולם בבוקר.
עד לא מזמן היו שדות הקיבוץ גדושים בגבעולי תירס. דונאמים על דונאמים של גבעולים עם קלחים מתוקים וריח מהפנט של תירס.
את הגבעולים הללו ליוויתי כל יום בצעדה שלי. מהשלב בו הם היו לא יותר מעלה קטן על גומה נמוכה וארוכה ועד השלב בו הם חצו את קו ה2 מטר והצלו עלי בהליכת הבוקר.