יש לתחזק את הבלוג, יש לתחזק את הבלוג, יש לתחזק את הבלוג…

הרבה זמן שלא כתבתי כלום…

האמת היא שקצת קשה לעדכן את הבלוג, יותר קשה ממה שחשבתי.
המציאות העמוסה של חיי היום יום לא משאירה לי הרבה זמן, או לפחות – ככה אני מרגיש (יש הטוענים שעל ידי סידור טוב יותר של הזמן שלי הייתי מוצא זמן להכל).

לפני כחודש החלטתי שבמקום "להתכונן" לרכיבה למשרד פשוט אתחיל לרכב… הרכיבה הראשונה היתה קצת קשה אבל שאר הרכיבות אחריה הפכו לשגרה.

מאוד כיף לי לרכב לעבודה. שיניתי מסלול ועברתי ממסלול צמוד-רכבת למסלול קרוב יותר לקו החוף. הנוף נעים יותר בעיניים והרכיבה באופן כללי נעימה יותר (אין שבילים ארוכים מלאי אבנים כואבות).

האופניים סוחבות אם כי כבר ביליתי איתן בתיקונים לא אחת. כנראה שיש מחיר לרכיבה עם משקל עודף על האופניים…

כשהתחלתי לרכב לקח לי כשעה וחצי להגיע למשרד, היום אני רוכב את ה21 ק"מ שיש לי בקצת מעל שעה. בקרוב אני מקווה לספור את הנסיעה בדקות.

האמת היא שמצאתי את הזמן לכתוב פה משהו כי אני שוב חולה, התקררות מעצבנת שתקפה אותי בסופ"ש ונגררת לה לתוך השבוע.
נשארתי בבית וישנתי 4 שעות בצהרים, אני מרגיש יותר טוב.

אופניים

שלשום רכבתי בפעם הראשונה מזה עשור.

אחרי שנתקעתי קצת במקום מבחינה משקלית החלטתי "לתת גז" ולנסות לעבור מהליכות לאופניים או לפחות לשלב בין שני הדברים.
הרעיון הוא להתאמן עד אשר אוכל להגיע לעבודה שלי בתל אביב (כ25 ק"מ רכיבה) באמצעות האופניים ובשאר הימים להגיע כרגיל (הליכה בבוקר לבית יהושע, נסיעה ברכבת וחזרה עם חבר מהעבודה או באותה צורה בה הגעתי)

הרכיבה הראשונה שלי היתה בסדר, רכבתי כ8 ק"מ בחושך, לאור פנס במשך כחצי שעה. לא המהירות שקיוויתי להיות בה אבל חברי הרוכבים טוענים שמדובר בקצב סביר לנסיעה ראשונה.

נורא כאב לי התחת.
ברצינות, ממש כאב לי במשך כל אתמול. כאב לי לשבת ובמשרד התחילו להריץ כל מיני תיאוריות לגבי ופחדו לשבת לידי 😉

מחר בבוקר אקנה קסדה ובקבוק שתיה ואצא לרכיבה נוספת בערב. הפעם אנסה להוסיף כמה קילומטרים לטווח הנסיעה שלי. אני רוצה להיות מסוגל לרכב לעבודה כבר באמצע ספטמבר.

ובנושא אחר: החלפתי את התמונות הסטנדרטיות שבכותרות הדפים בתמונות שאני צילמתי בטיולים בעולם ובשביל ישראל.