לאחרונה יש סערה סביב סוגיית הכנסת נקודות גישה אלחוטיות (Access Points) לבתי הספר בארץ.
הנקודה שהכי מפריעה לי זה שחבורת הורים מתלהמים ללא שמץ של הבנה בטכנולוגיה לא קולטים שהם רק פוגעים בילדים שלהם.
התפשטות גלי הרדיו במרחב היא כזו שבהכפלת המרחק אנחנו מקבלים רבע מעוצמת האות.
את עוצמת אותות הרדיו נהוג למדוד בdBm (שזה dB למילי וואט). כאשר הכפלת העוצמה משמעותה הוספה של 3dB (וחצייתה – הורדה של 3dB). כאשר הכפלנו את המרחק מנקודת המוצא של האות (בד"כ – אנטנה) קיבלנו ירידה של 6dB בעוצמה בה מגיעים אלינו אותות הרדיו (תזכרו: בהכפלת מרחק מקבלים רבע מעוצמת האות)
נקודת גישה תקנית של WIFI משדרת בעוצמה כוללת (EIRP) של 20dBm (שזה 100 מילי וואט) כאשר חלק מגיעות גם ל27dBm (חצי וואט) מדובר על העוצמה הכוללת של השידור שכוללת כבר את השבח (Gain) של האנטנה.
נקודת קצה תקנית של WIFI (מחשב נייד, טלפון חכם וכו'…) בד"כ לא משדרת יותר מ15dBm, או 32 מילי וואט.
טלפון נייד משדר עד 33dBm, או 2 וואט (פי 20 מעוצמת השידור של נקודת הגישה וכמעט פי 60 מעוצמת השידור של טלפון חכם בחיבור WIFI) ואנחנו מצמידים אותו לראש!
ב2.4 גיגה הרץ מבלי להכנס לעניין של "שדה קרוב" גלי הרדיו מאבדים 40dB כבר על המטר הראשון. זאת אומרת שאם נקודת הגישה שלנו משדרת 20dBm. זה הופך ל 20dBm- אחרי מטר אחד בלבד! (יורד מ100 מילי וואט ל0.01 מילי וואט או 0.00001 וואט). זה 1 חלקי 200,000 מעוצמת השידור של הטלפון שלנו כאשר הוא צמוד לראש שלנו!
אם נקודת הגישה נמצאת 5 מטר מאיתנו אז אנחנו מאבדים עוד 14dB מהעוצמה (שזה כבר יוצא בערך 0.0000004 וואט או 1 חלקי 5,000,000 מעוצמת השידור של הטלפון הנייד כאשר הוא צמוד לראש שלנו)
אבל אנחנו משווים תפוחים לאגסים וצריך להשוות בין עוצמות השידור של מכשיר הקצה בעבודה עם WIFI (עד 15dBm) וסלולאר (עד 33dBm תלוי בדור).
במידה ואין חיבור wifi והילדים יהיו מחוברים עם הדרויידים והאייפונים שלהם לרשת הסלולארית, הטלפון שמתקשר עם התא הקרוב (שלא תמיד כל כך קרוב) יאלץ לשדר בעוצמה גבוהה יחסית (כאמור – עד 2 וואט בדור 2 ועד וואט בדור 3, בד"כ ופחות ל4 ו-5). המשמעות היא שכל ילד שיעבוד עם הטלפון שלו במרחק של מטר מהמכשיר (נניח שמדובר בילד עם ידים ארוכות) יחשף לבין פי 20 לפי 100 מעוצמת הקרינה כאשר הוא יעבוד בחיבור סלולארי במקום בחיבור wifi וזה בלי לקחת בחשבון את העובדה שבתדרי העבודה של רשת הסלולאר ההתפשטות במרחב טובה יותר (תדרים יותר נמוכים שמפסידים פחות במטר הראשון).
אני אפילו לא נכנס לעניין הקרינה (הבלתי מייננת, אגב…) של המכשירים הניידים, אני לא רופא, לא אונקולוג ולא מומחה קרינה. אבל אותם הורים שנלחמים בהכנסת נקודות הגישה לכיתות דנים את הילדים שלהם למנות קרינה גבוהות הרבה יותר.
אם כבר חושפים אותם לקרינה, לא עדיף שזה יהיה כבר בהספק נמוך יותר?